הדיין הרב אברהם דב לוין מפריך את פסק הדין של הרב מצגר ועמיתיו לטובת הרב אבינר

מאמר מתסיס של הרב אלי סדן

ביזוי תלמיד חכם/ בעקבות דברי הבלע על הרב שלמה אבינר

הרב אלי סדן

נאמר במכינה הישיבתית בעלי / חשוון תשס"ג

ציטוט קשה ביותר מהמאמר:

"הבעיה היא שאם כלפי הנשים (שהתלוננו נגד הרב אבינר והעידו על פגיעה מינית) אפשר או אי אפשר לחפש עליהן זכות, אבל היחס לאלה שחיטטו בזה והלכו ופרסמו את זה (קלמן ליבסקינד ועורכי מעריב)... אלה הם מגדולי הרשעים שיש בעולמנו." 

ציטוט של החלקים המרכזיים במאמר:

ביזוי תלמיד חכם הוא הדבר הנורא ביותר שיכול להיות בעם ישראל... בזיון התורה מקעקע את כל בניין התורה והעבודה בעם ישראל.

... צריך להבין משהו מאוד מהותי ומאוד עקרוני, רבש"ע  הוא מקור נשמת הכל, הוא מקור כל החיות בעולם... והחיות האלוקית היא ממשיכה להופיע בתוכנו דרך אותם צינורות מופלאים, תלמידי חכמים מופלגים שבדור, שהם האחראים להיות הצינורות להמשכת הופעת דבר ה' בתוכנו.
והיחס לתלמיד חכם הוא לא מצד פרטיותו אלא מצד התגלות השכינה הדוברת מתוך גרונו. ואם את הדבר הזה מפקפקים אין יותר גילוי שם ה' בעולם. מה שאנחנו לומדים מספרים זה לא יכול להחיות אותנו. זה יכול להיות כלי עזר להקשבה... אבל יסוד המשכת הופעת התורה בישראל, יסוד המשכת הופעת השראת השכינה בישראל, המשך של "וירד ה' על הר סיני" אלה גדולי הדורות שזכו ורבש"ע ממשיך להתגלות ולדבר אל עמו דרכם. מי שפוגע בזה סותם את עיקר צינור התגלות דבר ה' אלינו, הוא מחריב את הכל!

... ר' עקיבא... כל המשך הפצת התורה מדורו ואילך, זה הכל עובר דרך הצינור המופלא הזה של ר' עקיבא. זהו ר' עקיבא שמשה רבנו כשרואה אותו נבהל ואומר לרבש"ע אדם כזה יש לך ואתה נותן תורה עלי ידי? (מנחות כט): ר' עקיבא שמייסד בתורה שבעל פה את מה שמשה רבנו העמיד בעם ישראל בתחילת הדרך הוא מלמד אותנו את הסוד הנורא הזה, שלא היה מי שהעיז לומר את זה לפניו, ש" את ה' אלוקיך תירא" פירושו "לרבות תלמידי חכמים".

בוודאי שהצרה הנוראה הזאת של עקבתא דמשיחא "חוצפא יסגא", "וחכמת סופרים תסרח" (סוטה מ"ט וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ב ס' קמ"ו), הסכנה הזאת של לקעקע את סדר השראת השכינה... שכינת תורה שבכתב ותורה שבע"פ שבתוכנו, זו הסכנה היותר נוראה, זאת ההתאמצות האחרונה של הסיטרא אחרא להיאבק בדבר היותר מרכזי, היותר פנימי והיותר נשמתי שבסוד חייה של האומה וההתגברות על זה בעז"ה, זה מה שיופיע בתוכנו את המשך "חיים עד העולם" (תהילים קל"ג ג'), "ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם (ישעיה נ"ט, כ"א). קודם כל צריך להזדעזע ולהבין שאנחנו עומדים פה בפני הריסה של הדבר היותר מרכזי שבעולמנו.

הרב אבינר תלמיד חכם מופלג. לא כל  אחד זוכה להיות ממוסרי התורה בדורו, גם בקודש יש מדרגות, ולא כל מי שלמד תורה, ולא כל מי שקוראים לו 'הרב', הוא באותה מדרגה. כל מי שמלמד תורה בישראל יש לו ודאי ניצוץ מזה, הוא שייך לזה, אוחז בשיפולי העניין, כל אחד לפי מדרגתו. אבל צריך לדעת שגם בקודש יש מדרגות. והרב אבינר באמת זכה והתעלה להיות אחד מגדולי מרביצי התורה, מוסרי התורה וממשיכי התורה בדורנו. לא רק מצד ידענותו המופלגת, מצד גדלותו בתורה המיוחדת, שרק בגדולי הדורות אנחנו מוצאים את הכישרון הזה להיות שייך לכל חלקי התורה כולם, להיות בקי בכל רזי התורה הנגלה והנסתר...

אבל הרב אבינר הוא גם מיוחד במסירות הנפש, מסירות הנפש ללא שיעור לעם ישראל, להיות "עבד לעם קדוש" כפשוטו, להיות מוכן לשבת ימים ולילות שעות רבות לעסוק בדם שפיר ושליה (ברכות ד.), לעסוק בעניינים קטנים וגדולים בסבלנות אין קץ... יהודי שעובד יום ולילה בצורה מופלאה, במסירות ובאומץ לב לכל עמו ונחלתו... אם יש תלמיד חכם שאין לו יום ואין לו לילה, ביתו פתוח לרווחה בכל (ה) שעות של היום (ל) כל סוגי האנשים... ומוכן להקדיש להם שעות בלא שום חשבון, הרב אבינר הוא אחד יחיד ומופלא בין האנשים האלה.

יש הרבה דוגמאות, אני אפילו לא יודע כמה ראוי לספר בציבור וכמה לא, כי הרב אבינר הוא יהודי שהצנעה והענווה היא נר לרגליו, אני כל הזמן רועד מה אני יכול לספר עליו ממה שאני יודע ומה לא. אני רק אומר שיש לו גם אומץ לב, הוא מתעסק בדברים שהרבה רבנים מעדיפים לא לנגוע בהם, כי הם בעיתיים. ...כל מה שהוא כתב יש עליו הסכמות של גדולי הרבנים...

אני יודע את הגבורה המופלאה בפסיקת הלכה עם כל האחריות ההלכתית, ואין הלכה קשה שהוא לא נועץ בה בגדולי הדור ממש, בגדולי הפוסקים. אבל הגבורה להורות הלכה למעשה בסוגיות הקשות הללו ולהדריך אנשים הלכה למעשה, מאוד מאפיינת אותו. זה הכל נובע מתוך אהבה ללא גבול לעם ישראל והרגשת אחריות של רב ופוסק לעזור לפתור בעיות, להוליך אנשים קדימה, ולבנות בתים ולהצליח את הקהל (כך נכתב במקור)... לא כולם מכירים את הרב אבינר ברמה האישית, יהודי, כמעט הייתי אומר, סגפן, למרות שלציבור הוא משתדל להקל ברמה האישית הוא מחמיר על עצמו בדברים שאי אפשר לתאר. הסתפקות במועט מופלגת. מי שמכיר את ביתו, את לבושו, הצניעות המופלגת במיעוט אכילה ושתייה, במיעוט שינה, במיעוט כל ענייני הבית והעולם הזה, זה משהו נדיר, משהו מיוחד, יוצא דופן.

אבל באופן מיוחד הוא שייך למה שהתחלתי את דברי, הוא זכה להיות אחד ממוסרי התורה בדור, אדם שזכה שיופצו עשרות רבות מספריו... אלפי קלטות ואין ספור שיעורים, שיחות, מאמרים. אין בכלל הרבה אנשים שזכו לכך... הרב אבינר זכה להיות אחד מאלה, ממעמידי התורה בדור... אלפים ורבבות של אנשים נזקקים לו בפסקי הלכות וגם בדברי אמונה ומוסר, הדרכה ויעוץ ובאופן מיוחד הפצת תורת רבנו. אין אדם שזכה כל כך הרבה להפיץ את משנת הרב זצ"ל ואת תורתו של הרצי"ה זצ"ל כמו הרב אבינר... אמר לי פעם הרב קלנר... הרב אבינר בגודל תורתו היה יכול להוציא ספרים עמקנים, מנוסחים, מדויקים ושיחשבו לספרים מעמיקים ביותר אך אצלו היה חשוב יותר למסור את הנפש ולהגיד דברים פשוטים. הרגשת שליחות מיוחדת שצלחה בידו וזיכה אותו הקב"ה להיות אחד מגדולי מפיצי תורת הרב בציבור הרחב... ודווקא לכן כל כך נורא מה שקרה.

העובדות הן מאוד פשוטות, ידועות. אין צורך הרבה להתעסק בהם, בין מאות, אולי אלפי הנשים שהרב אבינר טיפל בהם והדריך אותם, נמצאו גם שניים אלה, שהרב אבינר משך שנים עזר להם במצוקותיהן, נשים מסובכות בדמיונות עם בעיות משפחה, דברים הכי קשים ואינטימיים שאני יודע שרבנים אחרים פשוט לא רצו לדבר איתם על הדברים האלה, כי מי רוצה לדבר על הדברים האלה? למי זה נוח שאשה באה אליו ומתחילה לדבר על זה? והרב אבינר בחסידותו המופלגת, בצדיקותו היתירה, שם את עצמו כאסקופה נדרסת ומוכן לשבת ולשמוע את כל הדברים הכי אינטימיים והכי לא נעימים שנשים מספרים לו ובוכות לפניו על מנת שיוכל לעזור להן. ובין אותם מאות ואלפים שהוא בנה, הציל, הושיע וזיכה נמצאו גם שניים שלא יכלו לעמוד בזה, ובסופו של דבר זה קורה, אדם שהוא לא מרוצה ממה שהוא קיבל מסיבות שונות, מפתח נוגדנים והלכו ועשו מה שעשו.

ראיתי שהרב בלייכר לימד עליהן זכות, שהם בדמיונות ובעולם המטורף שהם אחוזות בו אולי כך שמעו את הדברים. אני לא יודע אם כלפי אנשים כאלה צריך כל כך להפך בזכותן, זה שהם נשים מסכנות זה ברור, אחרת הם לא היו שם ולא היו עוסקים בדברים האלה עם הרב אבינר, אשה בריאה ונורמלית לא מגיעה לשיחות כאלה עם הרב אבינר. מכל מקום מה מידת אחריותן בפשע הנורא שהם עשו זה לא הנושא שמעסיק כרגע את בית המדרש ואני גם לא חקרתי את הדבר. (השיבושים בין לשון נקבה ללשון זכר הם במקור).

מה שברור זה שהדברים אין להם שחר. לקחו את המסירות נפש הנוראה שלו, לשבת איתם עם השפיר והשילייה שלהם והשתמשו בזה לזרוק לו את הלכלוך בפנים.

ראיתי שהרב אבינר התבטא אתמול: "לא בגלל זה אני אפסיק לעזור לאנשים". מסירות נפש של אדם להתעסק גם עם אנשים משונים. קל להיות רב של נחמדים, בריאים, אינטליגנטים, תענוג! רק שואלים אותך שאלות בלמדנות. הגודל הזה של רב שמוכן להיות אסקופה נדרסת לקהל שלו, ולעסוק איתם בכל מה שהם צריכים בשביל להושיע אותם, זה משהו מיוחד במינו. ואחד מהבעיות עם זה היא, שאתה לא יודע באיזה רגע אחד האנשים המשונים שאתה נפגש איתם ייקח את כל מה שהוא דיבר אתך ויעשה מזה את מה שהנשים האלה עשו. אגב, אמרו לי שאחת הנשים כתבה מכתב שחזרה בה מכל מה שהיא כתבה והתנצלה (הערה: היא התנצלה בעבר על הפרשנות למעשים, לא על העובדות שבהן הרב אבינר הודה), זה לא משנה כל כך כי מלכתחילה זה ברור שלא היה ממש בדבריהן.

הבעיה היא שאם כלפי הנשים אפשר או אי אפשר לחפש עליהן זכות, אבל היחס לאלה שחיטטו בזה והלכו ופרסמו את זה, הלכו וכתבו את זה, אלה הם מגדולי הרשעים שיש בעולמנו.

זו רשעות היותר נוראה שיש, ללכת ולקחת דבר שכולו אהבה, כולו מסירות נפש, כולו קדושה, כולו טהרה ולהפוך את זה למשהו מלוכלך ומביש ומשפיל, זה צריך ריקבון פנימי מוסרי שאין לו אח ורע, ועל זה אין מחילה ואין סליחה! ו"אין מקיפין בחילול ה' " (קידושין מ'), הגדרה נוראה, יש הרבה דברים שנותנים בהקפה, אולי יחזור בתשובה, יש דברים שאין בהם הקפה, "אין מקיפין בחילול ה' "! ... הזוועה הזאת של רוע הלב של אנשים שבשביל הפרסום והקידום האישי שלהם יכולים לחולל את הזוועות הכי נוראות שבעולם, זה אחד הרעות היותר חולות שיש בדורנו.

ניסיתי להפך כמה פעמים בדעת, אולי אפשר ללמד זכות, שבכל זאת יש פה דאגה, שאולי יש פה איזה עוול שצריך להוקיע אותו בשבילן להציל נשים וכד'. אני לא חושב שאפשר היה לטעות פה. אין מי שנמצא בסביבת הרב אבינר שלא מכיר אותו. כל אדם רציני שהיה חוקר בפרשה באופן אמיתי, בלא פנייה, לא היה מסוגל להגיע למסקנה שהגיעו אליה במאמר, כל מי שמכיר את הרב אבינר באופן אישי, כל מי שמכיר את דרכו, כל מי שמכיר את האנשים שהוא מטפל בהם, כל מי שנפגש עם שתי הנשים האלה בעצמם ויודע מה הרקע שלהם ומה הם עושות אצל הרב אבינר בבית הרבה שנים – ואני מצד שמירת הלשון לא רוצה לפרט יותר מזה, מה שלא התפרסם אין צורך לפרסם יותר מזה –לא היה יכול להגיע לאיזו שהיא מסקנה שיש פה משהו אמיתי שצריך לחשוש לו. רק רדיפת פרסום, רק מטרות רעות, וה' בוחן כליות ולב, רק הוא יודע מה מסתתר במוח המעוות של אותם אנשים שקיבלו את ההחלטה לעשות את המאמר הנבזה הזה, בוחן כליות ולב ישפוט אותם ולא אני. אבל דבר אחד אני יכול לומר, ברור לי כשמש שאדם ישר שהיה בוחן את הדברים, בשום צורה שהיא לא היה יכול להגיע אפילו לא לזנב של מסקנה כמו שכתובה במאמר הזה.

(כאן בא קטע שמתייחס להשתלבותם של שומרי תורה בתקשורת הכללית)... ואני אומר את זה לא בהקשר לאותו מנוול שכתב את הכתבה, אלא בהקשר להדרכה החינוכית שאנחנו פה במוסד מדברים עליה... לצערי הרב אנחנו מכירים יותר מדי אנשים שהלכו לתקשורת ודגל השליחות בידם ואחר כך הם נמצאו מחבלים במקום לבנות.

***************************************************************************************

(בהמשך מסביר הרב סדן במאמרו שהרב אבינר שולט לגמרי בייצרו ולא יתכן שהוא חטא):

... דווקא בגלל שהמחלה הזאת של העריות היא אחת המחלות הקשות ביותר שפגעה בחברה הישראלית, אולי הקשה מכולן, הרב אבינר, אחד מגדולי מוסרי התורה שבדורנו יצא למלחמת קודש דווקא בדבר הזה, יותר מכל דבר אחר. ואף שהוא נוטה להקל בדברים אחרים הוא מחמיר גדול בכל ענייני הצניעות ואכן כך גם היתה דרכו של רבנו הרב צבי יהודה להחמיר בענייני הצניעות, כי הוא רואה את מה שכולם רואים, שזו הסכנה היותר נוראה לקדושת ישראל...
וזו גם הסיבה שהרב אבינר כל כך מוסר את הנפש על בניין הבית ועל שלום הבית, מול סטטיסטיקות נוראות שאני מתבייש לספר מה מתחולל היום ברחוב הישראלי... ובדבר הזה אנחנו ניבחן יותר מכל דבר, לשמור על הטהרה והצניעות והקדושה של הבית הישראלי...
יש שואלים, טוב, הרי זו עובדה, התפרסמו כבר כמה מקרים של רבנים שנפלו בענייני עריות? אני רוצה לומר לכם שני דברים:

זה שהתפרסם זה לא אומר שום דבר. גם זה התפרסם! אז מה? כשזה התפרסם על מישהו אחר שאתה לא מכיר אותו אז אתה אומר: "אולי זה נכון", גם במקרה הזה טלפנו אלי כמה אנשים שלא מכירים את הרב אבינר בכלל, לא יודעים מי זה הרב אבינר, מכירים את הספרים שלו אבל לא מכירים אותו באופן אישי, מעולם לא ראו אותו, מעולם לא נפגשו עם האישיות הזאת, הם שמעו מה שאנחנו עושים. הם אמרו: "רגע רגע, אבל זה יכול להיות, אולי זה נכון? מה אתה יודע שזה לא נכון? בדקת?"
אני בדקתי, אבל זה לא הנקודה כאן. זה שהתפרסמו דברים על כל מיני רבנים, אני אומר לכם הגיע הזמן שנפסיק לסמוך על העיתונות.

יש פה משהו נוסף שצריך לדעת, לא כל מי שנקרא רב הוא שייך למה שאני מדבר כאן. וחז"ל דיברו  מאוד ברור. בסוף ספר מלאכי מופיע הפסוק הזה " כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" על זה אומרים חז"ל: "אם דומה הוא למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו (חגיגה ט"ו:). ... אני אומר לכם שרב אמיתי הוא דומה למלאך ה' צבאות. אתם יודעים למה? כי תלמיד חכם אמיתי ישב בבית המדרש הרבה שנים וכתש את יצר הרע שלו...
הרב אבינר עליו נאמר הפסוק "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" ואין האש שולטת בו, מלפני שנים עזב מאחוריו את כל העולם הזה... תאמינו לי עם הכישרון שלו הוא היה בסוף (יכול) להיות מגדולי המליינים, או התעשיינים, או אנשי המדע בארץ.... עזב אחריו את כל העולם הזה ומסר את הנפש שנים רבות על התורה, במיעוט אכילה, במיעוט שתייה, ומיעוט שינה ומיעוט ענייני העולם הזה. כל ימיו תורה, תורה, תורה ומזה נוצר תלמיד חכם אמיתי. תלמיד חכם אמיתי כזה שאין לו יצר הרע, הוא כבר ניצח אותו, הוא שולט בו, הוא מכוון אותו והוא יודע להדריך אותו למקום שצריך וזה כוחה של תורה...

אם היינו זכאים היו מלמדים אותנו אך ורק תלמידי חכמים מסוגו של הרב אבינר, אנשים צדיקים עליונים שדומים למלאך ה' צבאות. אני אומר לכם, בעם ישראל היו מלכים רשעים, בעם ישראל היו לצערנו הרב, אפילו כהנים רשעים, אבל לא היו - גדולי חכמי ישראל, חס ושלום  - רשעים. בהיסטוריה של עם ישראל, תלמידי חכמים שזכו להיות מגדולי הדורות, מאות אלפים ורבבות, כולם היו דומים למלאך ה' צבאות, קדושים וטהורים, מי שאומר "שזה יכול לקרות גם לרבנים" טועה או יותר נכון הוא איננו יודע לעשות את ההבחנה שעשיתי עכשיו. אלה שהם באמת זכו להיות מגדולי הדורות, מוסרי התורה מדור לדור, תנאים ואמוראים, ראשונים ואחרונים, עד אחרוני האחרונים, היו דומים למלאך ה' צבאות ומשלו ביצרם...

אלו שזכו להיות ממעבירי התורה מדור לדור – הם היו דומים ל'מלאך ה' צבאות' ואצלם אין תקלות. כתוב בגמרא, מי שמוסר נפשו נגד יצר הרע שלא ליפול בשום דבר, הקב"ה מציל אותו אפילו משגגה...
מול הסגנון המרושע הזה "מה יש רבנים הם לא בני אדם? מה אין להם יצר הרע? לא יכולים ליפול? מה, מה קורה?" לא! מי שהוא תלמיד חכם אמיתי שישב בתוך כבשן האש שבע שנים וזכה להיות בבחינת "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות (הוא)" אצלו זה לא יכול לקרות, ונכון, אני מודה, בדורנו לא כל מי שנקרא תלמיד חכם הוא כזה... אבל הרב אבינר הכהן, הוא זכה לעמוד בדיוק במה שאומר הפסוק.
(...)

מאמר רגשי של הרב משה בלייכר.

"הפגיעה היא בעצם הקודש עצמו" - כך הגדיר הרב בלייכר את כתבתו של קלמן ליבסקינד.

שימו לב לצורת החשיבה הבעייתית שהתגלתה במסמך של הרב בלייכר שליט"א, שפורסם ברבים כתגובה חריפה להאשמות נגד הרב אבינר, בתשס"ג.

הוא עצמו, לא פנה אל המתלוננות עצמן לבירור העובדות ובכל זאת טען שדבריהן נבדקו על ידו. דבריו מובאים כאן כי הוא מייצג סגנון שלענ"ד מאפיין עד היום רבנים מסוימים, שיש להם השפעה חזקה.

המינוחים כאן הם חשובים וכדאי ללמוד אותם. אלו ש'פגעו' ברב אבינר מוצגים כאן כאויבים של מהלך הגאולה. לא פחות. נביא כמה ציטוטים מדבריו:

"היום הזה נעשתה נבלה גדולה בעם ישראל" (כותרת עם ניסוח דומה מאוד ניתנה לעצומת רבנים גדולה נגד המתלוננות).

"בתוך מהלך צמיחת ישועתנו וגאולתנו, כשעומדים הצדיקים העליונים צופי הישועה, קמים מתוכנו "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" ואין מקיפין בחילול ה' (פירוש: הענישה כלפי 'אויבי הרב אבינר' היא מיידית. ללא הקפה).

בכל מהלכי גאולתנו בדור הזה, אנו עומדים לפני קשיים וייסורים. הנה עוד שלב בייסורים - הפגיעה בעצם הקודש עצמו, הפגיעה בתורה, הפגיעה בנושאי תורת ארץ ישראל, פגיעה המייסרת וחותכת בבשרנו...

יקום כל עם ישראל,  כמו אצל משה רבנו, שהיו בעם ישראל שחשדו את משה באשת איש. זה מבהיל. אבל החשד שלהם כמו עוד דברים שעשו למשה רבנו כל זה לא הקטין, אלא ההיפך, דווקא מתוך זה, מתוך הצורך לברר את בירורי הקודש  העליונים, עוד יותר התברר שאכן אנשים שלא עלינו, רוח רעה נשבה בהם, הם דיברו עתק על משה רבנו (ההתבטאות על 'דברי עתק' כמעט זהה למה שנכתב בעצומת רבנים שהגנה על הרב אבינר). כך יתברר עד כמה הדברים האלה הם תוצר של אותה שאיפה רעה ואותה מחשבה רעה.

נקום כולנו כאיש אחד בבוז גמור כלפי אותה שפלות... נבוז לזה בלבנו ובדעתנו. שלא נעיז להתבונן בכל השטויות וההבלים כמו שאסור להתבונן בעבודה זרה, "לא ידבק בך מאומה מן החרם ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו שקץ תשקצנו"...

נרבה בבניין של תורה, בבניין של חיים בריאים, בנועם אווירה וקדושתה וטהרתה של ארץ ישראל... נברר את הבירור הזה של "מגדל עז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב"... לכבוד מורנו ורבנו הרב שלמה אבינר שליט"א שבעזרת ה'... יוסיף... בהנהגת התורה שלו,  בהנהגת שאיפת הטהרה והקדושה והצניעות בעם ישראל,  ושהעוז הזה בוודאי יגבר על כל המחשכים האלה של ההריסה.
'לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים' ".

באותו מסמך הרב בלייכר גם מרומם את הרב אבינר כמי ש"ראשו לא רק נמצא ברומה של תורה, אלא ידיו רב לו גם למסור את נפשו ולמצוא זמן ולהדיר שינה מעיניו כדי לבנות בתים בישראל" כאשר הוא חשוף לסכנה "שבסוף יגמלו לו רעה תחת טובה".

כל הדברים הללו מתנפצים ברגע שמקשיבים להקלטה הבאה:

הרב אבינר מודה בהאשמותיה של המתלוננת 'שרה'.



מצער לראות שכמעט שום דבר לא השתנה מאז בהתייחסות של רבני הר המור לרב אבינר.

הרב בלייכר ייצג את הלך הרוח באותו הזמן, הוא לא היה היחידי במערכה נגד המתלוננות.

מאמרו של הרב בלייכר,
שפורסם בעלון 'זרעים' של תנועת בני עקיבא.